נווה צדק – אתרים ומבנים היסטוריים

בית הסופרים –  מוזיאון נחום גוטמן, שוכן ברחוב שמעון רוקח 21.

מבנה זה שימש כביתם של הסופרים יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ודבורה בארון. במשך שנים רבות היה הבית מוזנח ונטוש, עד ששוקם באמצעות סיוע של קק"ל ועיריית תל אביב. חלקו הצפוני של הבניין עבר שיפוץ מאסיבי וחלקו הדרומי נבנה מחדש. במקום הוקם מוזיאון המוקדש לחייו ויצירתו של הצייר נחום גוטמן, שגדל בשכונת נווה צדק והיה צייר מוכר בעיר תל אביב, כמו כן, עיצב גוטמן סמל העיר תל אביב.

בית אהרן שלוש – שוכן ברחוב שלוש 32

ביתו הראשון מחוץ ליפו של אהרן שלוש שהיה אחד ממייסדי נווה צדק היה בשכונת מנשייה, אולם לאחר היווסדה של שכונת נווה צדק החליט אהרן שלוש לעבור לשכונה היפה והציורית, לכן בנה את ביתו ברחוב שלוש 32. הבית נבנה כחד-קומתי ובתחילת המאה ה-20 נבנתה קומה שנייה. בתוך הבית היה בית הכנסת של המשפחה ובסמוך לבית הוקם בית חרושת שנקרא "האחים שלוש". לאחר מותו של אהרן שלוש הושכר המבנה לעיריית תל אביב ופעל בו בית הספר "תחכמוני", לאחר מכן פעל בית הספר המעורב לבנים ולבנות. לאחר מכן, הפך הבית לנטוש במשך מספר עשורים עד שנמכר הנכס. עד היום פועל בית הכנסת הסמוך לבית ואילו בית החרושת הפך לבתי מלאכה, אולם שער הכניסה לבית החרושת והחומה שהקיפה אותה נותרו עד היום.

מרכז סוזן דלל – רחוב יחיאלי

בעבר שימש מרכז סוזן דלל כבית הספר לבנים של חברת "כל ישראל חברים" וכבית הספר לבנות של תנועת חיבת ציון. כיום, זהו מרכז פעיל המקיים פעילויות תרבותיות מגוונות ובו מתחם בילוי ופנאי שכולל רחבה גדולה לאירועי חוצות, אולם חזרות ומופעים של להקת המחול בת-שבע ולהקת ענבל ומסעדות.

הבתים התאומים – רחוב פינס 30-32

ליד קולנוע עדן שוכנים הבתים התאומים שבעברם היו נכסיהם של משפחת שלוש. הבתים נבנו עבור הנכדים של אהרון שלוש  ובעת בנייתם נעשה שימוש נרחב באלמנטים טרומיים מבטון מתוצרת בית החרושת של "האחים שלוש". בית זה היה מקום משכנה של הקונסוליה הבולגרית ומאוחר יותר היה בית ספר לאמנויות – רננים.

בית אבולעפיה – פינת הרחובות שלוש ורוקח

זה היה ביתם של שלמה ורבקה אבולעפיה והיה מרכז תרבות. שלמה ידע היטב ערבית, כמו גם את מנהגי המזרח ואף כינויו היה "המוכתר סלים" לאחר מהפכת הטורקים הצעירים הפך שלמה לנציג היהודים ביפו. שלמה היה מבין מייסדי אחוזת בית, אולם נפטר לפני הגרלת המגרשים. אשתו רבקה וילדיה עברו לביתם באחוזת בית ולאחר מותו של שלמה פיטרה את הפועל הערבי, אולם אישרה לו להשתמש בשם המשפחה. כעבור שנים ייסד אותו הפועל את מאפיית אבולעפיה. באותו בית ממש, בחדר עלית הגג התגורר ש"י עגנון כאשר עלה ארצה.